ד"ר אמיר חניפס חושף את האיומים הממשיים על הקהילה הדרוזית בגולן הסורי: "הדרך היחידה לעזור להם באמת בשלב הזה היא לתמוך בהם צבאית. זה עניין של חיים ומוות"
התבססות מיליציות אסלאמיות קיצוניות בסוריה מציבה איום חמור על הקהילה הדרוזית באזור. בראיון למעריב עם ד"ר אמיר חניפס, יו"ר המרכז הישראלי דרוזי, נחשפים האיומים הממשיים על האוכלוסייה הדרוזית. חניפס משמיע קריאה דחופה לתמיכה צבאית ישראלית - צעד שלטענתו משרת גם את האינטרסים הביטחוניים של ישראל.
"דרוזים בסוריה מבינים מצוין שהמשטר החדש מורכב ממיליציות איסלאמיות קיצוניות, שבעבר היו כוחות של דאעש, של נוסרה ושל אל-קאעידה", מסביר ד"ר חניפס בפתח הראיון. הוא מצביע על תהליך מדאיג שמתרחש בשטח - התבססותו של משטר חדש בהובלת מי שמכונה "הנשיא ג'ולאני", שמקורו בארגוני טרור קיצוניים.
חששם הגדול של הדרוזים, כפי שמתאר חניפס, הוא ש"ברגע שג'ולאני יחזק את מעמדו שם וישתלט על המדינה, הוא יהפוך את עורו, וזה עניין של זמן עד שהוא יתחיל לטבוח בהם". זו הסיבה שהדרוזים בסוריה מסרבים למסור את נשקם - הם מבינים שזו ערובת הביטחון היחידה שלהם.בניגוד לגישה המסורתית של סיוע הומניטרי, ד"ר חניפס מציב אמת נוקבת על השולחן: "הדרך היחידה לעזור להם באמת בשלב הזה היא לתמוך בהם צבאית. זה עניין של חיים ומוות". הוא שולל את האפקטיביות של פתרונות קוסמטיים: "זה שתשלח להם היום ערכות וקופסאות מזון זה לא בדיוק מה שיעזור להם".הדרוזים בסוריה זקוקים לתמיכה צבאית ממשית "כדי לחזק את מעמדם וכדי שיוכלו למנוע את המיליציות האלה מלתקוף אותם". עמדה נחרצת זו מציבה אתגר מדיני ואסטרטגי לישראל, שהרי מדובר בהתערבות ישירה במדינה עוינת.שאלת היחסים בין הקהילות הדרוזיות משני צדי הגבול חושפת מציאות מורכבת. מחד, מכבדים הדרוזים בסוריה את המציאות הדיפלומטית והיעדר יחסי השלום בין המדינות. מאידך, כפי שמדגיש חניפס, "האם הדרוזים בארץ ישבו בשקט אם חלילה מישהו יפגע בדרוזים בסוריה? התשובה היא לא".
ד"ר חניפס מקיים, לדבריו, קשר יומיומי עם מנהיגי הקהילה הדרוזית בסוריה, אשר "מבקשים את המובן מאליו" - תמיכה צבאית ממשית, גם אם אינם יכולים להצהיר על כך בפומבי. המנהיגים הדרוזים בסוריה אינם מתנערים מההאשמות שהם משתפים פעולה עם ישראל, מה שמעיד על נכונותם לקבל סיוע ישראלי למרות הרגישות הפוליטית.חניפס מציג את הסוגיה גם כאינטרס ישראלי מובהק: "לפני שזה אינטרס דרוזי, זה אינטרס גם שלנו. אני חושב שכולנו מבינים שהדבר האחרון שאנחנו רוצים היום זה שבגבול הצפוני של המדינה ישבו לנו מיליציות קיצוניות כאלה".לדבריו, הדרוזים בדרום סוריה יכולים להוות חיץ אסטרטגי שימנע פתיחת חזית עוינת נוספת כנגד ישראל. "הדרך הכי טובה והכי נכונה אסטרטגית זה לחזק את הקשרים שלנו עם הדרוזים בדרום סוריה, כדי למנוע בעתיד חזית חדשה נגדנו", מסביר חניפס.מה צפוי לקרות אם ישראל תבחר שלא להתערב? ד"ר חניפס אינו מותיר מקום לספק: "זה יכול להיגמר במלחמה קשה בדרום סוריה". התוצאות של עימות כזה עלולות להשפיע ישירות גם על ישראל ועל מרקם היחסים העדין עם הדרוזים אזרחי ישראל."הרבה בארץ רואים את השותפות, את ברית החיים, ברית הדמים בין הדרוזים לישראל גם כחלק מהתמיכה באחים בצד השני של הגבול, לא רק כמשהו מקומי", מדגיש חניפס. במילים אחרות, הנאמנות הדרוזית לישראל והברית ההיסטורית עמם מושתתת גם על הציפייה שישראל תעמוד לצד אחיהם בשעת מבחן.בנוגע לציפיותיו מהקהילה הבינלאומית, ד"ר חניפס משיב בחדות: "הכל תלוי בנו". לדבריו, אם ישראל תוביל מהלך נחרץ ותבהיר לקהילה הבינלאומית שמדובר "במיעוט מאוים שאנחנו צריכים לעמוד לצדו", אז אולי יהיה לכך הד בינלאומי.
עם זאת, חניפס מפוכח לגבי מידת המעורבות הצפויה מגורמים בינלאומיים: "ראינו את זה גם במלחמת האזרחים שנמשכה מעל עשר שנים כמעט ולא התערבו. האמריקאים לא, זה לא עניין אף אחד, זה הרבה תלוי בנו".הראיון עם ד"ר אמיר חניפס מצייר תמונה מורכבת של קהילה הניצבת על סף תהום. הדרוזים בסוריה, שעד כה הצליחו לשרוד את מלחמת האזרחים העקובה מדם, ניצבים כעת מול איום חדש ומסוכן בדמות המשטר האסלאמי המתהווה בהנהגת ג'ולאני.ישראל ניצבת בפני דילמה אסטרטגית ומוסרית כבדת משקל: האם להתערב באופן צבאי לטובת הדרוזים בסוריה, על כל המשמעויות הבינלאומיות והביטחוניות הכרוכות בכך, או להסתפק בסיוע הומניטרי שספק אם יש בו כדי לענות על האיום האמיתי.ההחלטה שתתקבל עשויה להשפיע לא רק על גורל אלפי דרוזים בסוריה, אלא גם על מרקם היחסים העדין עם העדה הדרוזית בישראל, ועל המציאות הביטחונית העתידית בגבול הצפון.
